(מיוחד ב' תשמ"ח נא/1 סעיף
45)
2.1 כל עובדי ההוראה יקפידו על קיום התקנון, ויפתחו
פעולות הסברה למלמידים ולהורים. מחנך הכיתה אחראי לארגון פעולות אלה בכיתתו.
בבית הספר הממלכתי-דתי יש לשלב את רב בית הספר או
השכונה בשיחות עם התלמידים ועם הוריהם.
2.2 הצעות לטיפול בתלמידים קודם נקיטת אמצעים
1.
המורה ישוחח עם
התלמיד.
2.
המחנך ישוחח עם
התלמיד, ובעת הצורך ישוחחו עמו גם היועץ החינוכי והפסיכולוג.
3.
המורה או המחנך
ישוחחו עם הורי התלמידים.
2.3 תגובות שניתן לנקוט בעת ועל הפרת משמעת
1.
אזהרה בעל פה.
2.
נזיפה בעל פה.
3.
אזהרה בכתב
להורה.
4.
נזיפה בכתב.
5.
מניעת הנאה.
6.
הרחקת התלמיד
מהשיעור עד תום השיעור.
7.
הרחקת התלמיד
לכמה שיעורים במהלך יום הלימודים על ידי המחנך או, בהעדר המחנך, על ידי בעל תפקיד
אחר.
8.
העברה לכיתה
אחרת, מקבילה במוסד, ליום לימודים או לתקופה קצובה, באישור המנהל.
9.
שילוח הביתה
במהלך יום הלימודים, בהסכמת המנהל.
10. השעיה מלימודים בבית הספר לתקופה קצובה, בהסכמת
המנהל (ראה להלן ב – 3.2).
11. העברה לבית ספר אחר.
12. הרחקה מבית הספר.
2.4 המורה יחליט באיזה אופן להגיב על הפרת המשמעת בכיתה
במהלך השיעור.
2.5 תגובות שאין נוקטים
1.
רישום נזיפות
ביומן הכיתה.
2.
הפחתת ציון
בלימודים בשל התנהגות נאותה.
3.
עונשי גוף.
2.6 יש להביא לידיעת התלמיד את מהות העברה שמייחסים לו,
ויש לתת לו הזדמנות להסביר את התנהגותו.
2.7 על נקיטת צעדים נגד תלמיד המפורשים ב –
2.3 , 8 – 12 , ידווח להורים.
2.7.1 לפני העברה לבית ספר אחר תינתן האפשרות להורים
להשמיע את דברם.
2.7.2 לאחר נקיטת צעד כלשהו מן הצעדים 1,2,3 המנויים
לעיל ירשום המחנך בכרטיסו של התלמיד את הפרטים האלה:
1.
תאריך האירוע.
2.
מהות ההפרה.
3.
דרך הטיפול
בהפרה.
3. סמכויות הענשה
3.1 סמכויות הענשה על פי 2.3 , 1 – 3
, הן בידי המורה בכיתה ו/או מחנך הכיתה או מנהל בית הספר, לפי חומרת העניין. על
נקיטת אמצעי התגובה שלא פורטו לעיל יחליט מחנך הכיתה על דעת מנהל בית הספר או על
דעת מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה.
3.2 סמכויות ההרחקה לתקופה קצובה הן כלדהלן:
1.
הרחקה עד תום
השיעור – על ידי המורה המלמד באותו שיעור.
2.
הרחקה ליום
לימודים שלם – על ידי מחנך הכיתה, והדבר יובא
לידיעת המנהל או מי שהוסמך על ידו.
3.
הרחקה ל – 2 – 4
ימי לימוד – על ידי מנהל בית הספר או מי
שהוסמך על ידו, לאחר התייעצות עם מחנך הכיתה, מורי הכיתה והיועץ.
3.3 אם התלמיד הורחק מבית הספר לשני ימי לימוד ומעלה,
יביא זאת המנהל מיד לידיעת המפקח, ויוודא שדבר הרחקתו הובא לידיעת ההורים, בכתב או
בעל פה.
3.4 תלמיד לא יורחק מבית הספר ליותר מ – 4
ימים.
3.5 תלמיד שהורחק מן הכיתה, אין להשאירו לנפשו
במסדרונות בית הספר או בחצר, אלא אם כן הוצא מהכיתה לזמן קצר. אם תלמיד הורחק
לשיעור אחד או עד סוף יום הלימודים, הוא יועסק בין כותלי בית הספר, לפי הסידורים
שייקבעו על ידי הנהלת בית הספר.
3.6 אם תלמיד הורחק מהלימודים לתקופה קצובה, יחייבו
המוסד להשלים את ידיעותיו בחומר הלימודים שלמדו בכיתה. המורים יבדקו אם אמנם הדבר
נעשה.
3.7 תלמיד שהורחק בשנת לימודים אחת לתקופה של ארבע ימי
לימוד ולא ניתן היה לפתור את בעייתו במהלכם, וכן אם הוא עומד להיות מורחק שנית,
לתקופה נוספת של ארבעה ימי לימוד, יבוא המקרה שלו להתייעצות עם המפקח לגבי המשך
הטיפול בתלמיד.
במקרים שבהם המועצה של בית הספר מגיעה למסקנה כי טובת
התלמיד וטובת בית הספר דורשים את העברתו לבית ספר אחר יפעל המנהל על-פי הנחיות
המשרד שפורסמו בעניין זה, כדלהלן:
1.
אם הוחלט להוציא
מן המוסד תלמיד בגיל חוק לימוד חובה ולהעבירו למוסד אחר, יש לנהוג על-פי תקנות ההעברה
בתיאום עם המפקח על המוסד ובאישורו, לפי השלבים האלה:
א. קבלת החלטה של המועצה הפדגוגית.
ב.
הכנת פרוטוקול
מלא של החלטת המועצה הפדגוגית ושל הנימוקים להחלטה.
ג.
זימון ההורים על
ידי המנהל לקבלת תגובתם.
ד.
מסירת הודעה
להורים.
ה. פנייה לרשות החינוך המקומית לקבלת אישורה והצעותיה
למקום לימודים חלופי.
ו.
מתן זכות ערעור
להורים בפני מנהל המחוז (החלטת מנהל המחוז היא סופית; יש
ליידע את ההורים בדבר זכותם לפנות למנהל המחוז). לגבי הוצאת תלמיד ממוסד דתי תינתן
להורים זכות לערער בפני המחמ"ד במחוז או בפני מנהל החינוך הדתי. תלמיד לא
יועבר מבית הספר אלא אם כן נסתיימו כל ההליכים שפורטו לעיל.
2.
להוצאת תלמיד
במהלך לימודיו בכיתות י"א – י"ב ובמעבר שביניהן
(לאחר שעבר את גיל חוק חינוך חובה) יש צורך ביידוע המפקח הכולל, לאחר שיקויימו כל
התנאים המפורטים לעיל. רשות החינוך המקומית תעשה כל שביכולת, בשיתוף הפיקוח
וההורים, למצוא מסגרת לימודית מתאימה להמשך לימודיו של התלמיד המורחק.
3.
תלמיד שפגע
בכללי בית הספר במהלך לימודיו בכיתות י"א –
י"ב, לקראת מועד בחינות הבגרות, לא תיפגע זכותו להשתתף בבחינות. (ה"ק נח
/ 5 סעיף 2.4 מיוחד ט"ז, מיוחד ט, תשנ"ז).